הכירו את בורסת הקריפטו שמאיימת לכבוש את העולם
בתחילת השנה נראה היה שקבוצה אחת של משקיעים עומדת לעשות היסטוריה. הביטקוין, המטבע הקריפטוגרפי שערכו נסק לפתע לגבהים משך את תשומת לב העולם כולו. הירידה החדה שנראתה מאז אכזבה רבים מחד, אך נסכה תקווה בקרב משקיעים רבים כיוון שיום אחד, המטבעות הווירטואליים יהיו התחליף האידיאלי למטבעות כפי שאנו מכירים אותם כיום.
מטבעות קריפטוגרפיים: הסבר קצר
מטבעות קריפטוגרפיים הם למעשה תוצאות של חישוב מתמטי סבוך הכולל מספר מוגבל של תשובות. באמצעות מחשב, מחושבות מיליוני נוסחאות כשלבסוף מתקבלת "מחרוזת" תווים המתאימה לתנאים הקבועים מראש של הנוסחה. ככל שעובר הזמן, קשה יותר למצוא מחרוזות נוספות שיתאימו לנוסחה זו. לאחר שנמצאת תשובה לנוסחה מסוימת, התשובה מועברת למחשבים נוספים שמאשרים כי אכן מדובר ב"מחרוזת" תקינה ולאחר מכן היא נרשמת במחשבים של כולם.
עם השנים, לתשובות אלה נוסף ערך כספי. כשמגוון אתרים וחנויות הסכימו להתייחס ל"מחרוזת" כמטבע וירטואלי, ערך המחרוזת החל לעלות ובבורסות קריפטוגרפיות שונות היה ניתן להמיר את ה"מחרוזות" לכסף מזומן (בתמורה לדולרים למשל). כך הפך המטבע לפופולרי במיוחד.
ואז החלו העניינים להסתבך.
פריצה לבורסו קריפטו
המטבעות הבולטים כמו "ביטקוין" החלו להיסחר בבורסות וירטואליות ברחבי הרשת. קונים נלהבים רכשו את המטבעות ושמרו אותם ב"ארנק וירטואלי" או באתר. אך, בדומה למערכות ממוחשבות אחרות, גם בורסות אלה לא היו חפות מליקויי אבטחה.
אט אט האקרים החלו לפרוץ ולגנוב "מחרוזות" או מטבעות קריפטוגרפיים בשווי מיליוני דולרים. היות ומדובר במטבע שבעליו אנונימיים במרבית המדינות (על כך נרחיב בהמשך), בעלי המטבע לא יכלו לקבל מידע על זהות הפורץ והמטבעות עברו מיד ליד באין מפריע, בעוד בורסות הקריפטו שנפרשו פשטו את הרגל והשאירו את המשקיעים בהן חסרי כל.
השימושים ה"אפורים" במטבע הווירטואלי
העסקאות הראשונות שבוצעו במטבעות הווירטואליים נועדו למנוע מרשויות המס והממשלות השונות לזהות את מקור העברת הכספים. הם שימשו סוחרי נשק, סמים, אתרי הימורים ושאר תעשיות בלתי חוקיות, שנהנו מהאופי האנונימי של המטבע הווירטואלי.
בורסות אחרות, שהמשיכו לשמור בסוד על זהות הבעלים, המירו את הכספים הווירטואליים בערך כספי של מטבעות "קלאסיים" אחרים בעולם וכך, בתוך שעות ספורות, ניתן היה לבצע העברות כספים בסכומי עתק ללא כל תיעוד.
יחס בנק ישראל למטבעות הקריפטוגרפיים
בשנת 2014, עוד לפני שהביטקוין החל את נסיקתו מעלה בערכו, פרסם בנק ישראל מסמך המלצות הנוגע למסחר במטבעות אלה. במסמך צוינו חסרונות רבים למטבע:
- נטען כי אין למטבע ערך אותו ניתן להמיר בזהב או במטבעות אחרים ולכן הוא מתאפיין בתנודתיות יתר.
- קשה מאד לנהל את הסיכונים הנובעים במסחר בו על ידי מוסדות פיננסיים מוכרים.
- הוא חשוף לאפשרויות של מרמה והונאה.
- הוא מנוצל (כפי שציינו) לצרכים פליליים שונים לרבות הלבנת הון ואף מימון טרור.
- חלק מהמשקיעים במטבע העידו על הפסד כספים בפלטפורמת המסחר והיעדר הפיקוח על ידי רשויות המדינה הובילו את בנק ישראל להזהיר מפני שימוש במטבעות הקריפטוגרפיים.
טכנולוגיה נפלאה בתחילת דרכה
אחד היתרונות של המטבעות הקריפטוגרפיים הוא הדגמה של השיטה שנקראת בלוקצ'יין. נגדיר זאת בפשטות ומבלי להיכנס לעומק לאספקטים הטכנולוגיים כ-קשר מרתק בין מחשבים שונים המבצעים חישוב מסובך ולבסוף מעבירים תוצאה אחת לאישור על ידי גורמים רבים כדי לתעד רשומה אחת.
לשיטה זו יתרונות רבים המאפשרים יצירת מבנה מאובטח יחסית, בו כמות גדולה של מחשבים שמסוגלת לוודא את נכונותה של טרנזקציה כספית. אם משתמשים באותה הטכנולוגיה גם לתכנון של רשומות מורכבות אחרות, כמו למשל מעבר של כספים בין ספקי כרטיסי אשראי ללקוחות, אפשר ליצור מנגנון מאובטח יחסית לקיים היום, אך עם זאת עדיין איטי למדי.
חשוב לציין כי בשיטה בה המטבעות מתועדים, אין כמעט בעיות אבטחה. הפריצות בוצעו יותר לבורסות הקריפטו ולא בקוד עצמו שבו נכרה כל מטבע וירטואלי.
כריית המטבעות
בתחילת דרכם של המטבעות הווירטואליים שימשו מחשבים רבים בתהליך לחישוב הנוסחה המתמטית. בתקופה שבה טרם התגלו מחרוזות רבות היה ניתן, בשילוב של מספר מחשבים הפועלים יחדיו, "לכרות" מטבע וירטואלי אחד שזיכה את מפעילי התוכנה בחלק משווי המטבע. אך לאורך השנים, החשמל שנדרש על מנת להפעיל את המחשבים עם המעבדים החזקים המסוגלים לבצע את החישוב התייקר מערכו של המטבע הווירטואלי שנכרה.
עדיין, מיזמים שונים שנבנו כדי להשתמש באנרגיה עודפת (כמו למשל מערכות שונות הפועלות על כוח סולרי ולאחר שהטעינו סוללה קיימת ממשיכות וכורות מטבעות וירטואליים) וכן מקומות בעולם בהם החשמל זול יחסית, הובילו רבים לנסות ולפתור את הנוסחה המבלבלת – כיצד ניתן להפוך את תהליך הכרייה למשתלם יותר גם בתקופה שבה קשה יותר לזהות מחרוזות חדשות?
הביטקוין ותעשיית המוזיקה
עוד תעשייה שמצאה דרך להרוויח מעליית הביטקוין בשנה האחרונה היא תעשיית המוזיקה. אלבומים שנמכרו בגרסתם האלקטרונית הוצעו למכירה גם באמצעות ביטקוין. כך הפך למשל זמר הראפ הידוע 50 סנט לעשיר יותר בזכות אלבום שמכר בשנת 2014 בביטקוין ב-460,000 דולרים, שהפכו בשיאו של הביטקוין ל-7.7 מיליון דולר. בסוף 2017 הלכה בעקבותיו הזמרת ביורק והציעה את אלבומה באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים ולקבל גם מתנה מיוחדת – מטבע אודיו-קוין.
נראה שבורסות הקריפטו נמצאות היום רק בתחילת דרכן. האמירה הפוליטית הנלווית למטבע, לצד הרווחים שעשויים להתלוות להשקעה מרובת הסיכון, מושכים אליהם משקיעים קטנים כגדולים מכל קצווי תבל והופכים את העתיד הפיננסי של העולם העתידי למסקרן, מגוון ומלא באפשרויות דיגיטליות מרתקות.