"הגעתי למקום הנכון" - עד 120

לאחר שמאיה צמרת סיימה קריירה מפוארת כאשת ניהול בכירה בחברות הנדל"ן הגדולות במשק, היא התפנתה לפרויקט הבא: בחירת דיור מוגן שיענה לסטנדרטים המחמירים שלה * ב"עד 120" היא מצאה תמהיל נכון בין תשתיות מפנקות, אירועי תרבות מעשירים, ביטחון, רופא צמוד וחיי חברה ממלאים * מה אתם יודעים, בגיל 74 היא אפילו מצאה זוגיות חדשה
"הגעתי למקום הנכון" - עד 120

דיור מוגן, עד 120 – בית מלא בפעילויות

כשמשוחחים עם מאיה צמרת, קשה שלא להבחין בגישה הפרקטית, המחושבת, העניינית והמושכלת שמנחה אותה בכל צעד. תכונות האופי שהביאו אותה לבנות את עצמה בעשר אצבעות לעמדות הכוח המרשימות אליהן הגיעה במהלך הקריירה רבת השנים שלה בעולם הנדל"ן והתשתיות. תכונות אלה, ממשיכות לאפיין אותה גם כיום, כפנסיונרית שהגיעה אל הנחלה, גם אם מדובר בלא יותר משיחת רעים על כוס קפה בלובי הנאה של בניין הדיור המוגן "עד 120", שבו היא מתגוררת בשנה האחרונה.

מאיה (74), בעלת תואר שני בהנדסת בניין, עלתה ארצה ממולדובה בשנות השבעים והשתלבה בעולם התשתיות – תחילה כעובדת זוטרה ב"סולל בונה" ועם השנים הגיעה לעמדות בכירות בכמה מהחברות הגדולות במשק. "אני אולי לא פמיניסטית גדולה במובן של חיבור לתיאוריות, אבל נראה לי שבעצם העובדה שהגעתי למעמד שהגעתי וביצעתי את הדברים שעשיתי – יש בזה הצהרה משמעותית ליכולת של נשים להצליח גם בתחום שנחשב ל'גברי'".

    [txtRefId_i][/txtRefId_i]

    לקבלת פרטים נוספים

    check מאשר קבלת ניוזלטר ו/או פרסומים במגוון תחומים בהתאם לתקנון

    מאיה מספרת, כי עוד בימים שבהם הייתה במלוא אונה ובשיא העשייה המקצועית, היא ידעה שכשתגיע השעה היא תבחר לעצמה משכן מכובד שיקל עליה את הגיל השלישי. "היה לי ברור תמיד שביום מן הימים, אגיע לדיור מוגן". היא מספרת ואומרת, כי ההכרה הזו הגיעה אליה כשהייתה בשנות החמישים לחייה, מנהלת פרויקטים מוערכת בחברת "אזורים", ולקחה חלק פעיל בהקמת מערך הדיור המוגן של החברה. שם היא נחשפה לראשונה ליתרונות העצומים שדיור מוגן איכותי יכול להעניק – לקשישים, ולא רק להם.

    "אני זוכרת איך בשנת 2000 שברתי את הרגל והייתי מושבתת מפעילות", זה היה אירוע ששינה אצלה את התפיסה. "ביתי היחידה חייתה אז בארצות הברית, וחברת 'אזורים' שיכנה אותי לתקופת החלמה בחדר פרטי במערך הדיור המוגן שלהם. גם לי וגם לחברים שבאו לבקר אותי, החוויה הזו פקחה את העיניים ועזרה להבין עד כמה דיור מוגן יכול להקל על החיים כשמגיעים לגיל מסוים. אמרתי תמיד שזו זקנה מכובדת וזה מה שאני ארצה לעצמי". גישה פרקטית לחיים, אמרנו כבר?

    הגיל שאפשר להתחיל  

    מאיה, ראוי לציין, חזרה לאיתנה לאחר אותו השבר בראשית המילניום והמשיכה לשגשג מבחינה מקצועית: היא נבחרה על ידי חברת "דניה סיבוס" לנהל את אחד מהפרויקטים הגדולים של הקונצרן – קניון ענק במוסקבה, המשתרע על פני כ-540 אלף מ"ר ועלות הקמתו מוערכת בכמיליארד דולר. ההצלחה בתפקיד הזה הובילה לקידום מקצועי נוסף ומאיה זכתה להתמנות לתפקיד הסמנכ"לית של "דניה סיבוס מוסקבה", כזו שאחראית על צוותי ענק בינלאומיים של עשרות עובדים וחולשת על פרויקטים גרנדיוזיים ברחבי רוסיה.

    "הלוואי והייתי זוכה להגיע לעמדת הכוח הזו בגיל צעיר יותר", היא אומרת, "אבל אין ספק שמדובר היה בסיום באקורד מז'ורי לקריירה שלי".

    את שנותיה הראשונות לאחר הפרישה, השקיעה מאיה ב"להיות סבתא" כהגדרתה. "הבת שלי חזרה מאמריקה ואני השקעתי הרבה בעזרה בטיפול בנכד שלי, שהיה אז בן שנתיים. כמובן שזו לא משרה מלאה וידעתי לנצל את הזמן הפנוי שנוצר לי להשלים דברים שבמהלך שנות העבודה שלי יכולתי לעשות פחות: לטייל בחו"ל, ללכת להרצאות בקתדרה, לתיאטרון ולקונצרטים. חיי תרבות זה דבר שמאוד חשוב לי וכמובן שגם חיי חברה. אחרי השנים שבהן הייתי במוסקבה, היה משמח לחזור אל החברים שהשארתי בארץ".

    מצבור של אירועים גרם למאיה להבין שהגיע הזמן לשנות פאזה ולעבור לדיור מוגן: "הייתי חולה ועברתי ניתוחים וטיפולים. לשמחתי החלמתי והכל בסדר איתי כיום, אבל זה גרם לי לחשוב על המקום שבו אני נמצאת. הייתה לי גם חברה טובה מאוד שהלכה לעולמה לאחר מחלה ופתאום הגעתי לשלב שבו התחלתי להרגיש בדידות – בערבים, בסופי שבוע. הבנתי שהגיע העת לבצע שינוי".

    לובי בית רמת החייל. שירות מסביב לשעון ונגישות מלאה לכל חלקי הבית

    אפשר להיות רגועים

    כיאה לאדם הפרקטי שהיא, יצאה מאיה לבחון באופן יסודי את שלל האפשרויות העומדות בפני מי שחפץ לגור בדיור מוגן: "עברתי בכל המקומות. בכפר סבא, בתל אביב, במודיעין, בשורש ובראשון לציון, הייתי באמת בכל דיור מוגן אפשרי ולקחתי את הזמן כדי לוודא שאני מקבלת את ההחלטה הנכונה. כשהגעתי ל'עד 120', היה לי ברור מהרגע שנכנסתי ללובי שמצאתי את מה שאני מחפשת".

    ומה שהיא חיפשה הורכב מכמה אלמנטים. "הדבר הראשון שבדקתי היה מי עומד מאחור הדיור המוגן", אומרת מאיה, "'עד 120' הוא פרויקט של חברת 'הפניקס'. עכשיו, יש לי קצת ניסיון בחיים, אני מבינה בכלכלה ויודעת מה זה אומר – ומבחינתי זה דבר שנותן ביטחון ורוגע, לדעת שאני בידיים טובות".

    לאחר שסימנה וי ראשון בפנקס, יצאה מאיה לבחון את המרכיבים הנוספים: "כאשת מקצוע, כמובן שהיה לי חשוב לראות את המקום עצמו – לבחון את המבנה, הדירה שקיבלתי, התנאים הפיזיים. גם במקרה הזה הרגשתי שפה אני מקבלת את התמורה הטובה ביותר, וזה עוד לפני שבחנו את כל הערכים הנוספים שיש כאן, כמו סופרמרקט ומסעדה, פדיקור-מניקור, מספרה, בריכה ומה לא. יש כאן כל מה שאני זקוקה לו".

    שיקול מכריע שזירז את ההחלטה, מספרת מאיה, הייתה העובדה שבמקום שירותי רופא מסביב לשעון: "אני אמנם בריאה ויחסית צעירה אבל חשוב לי לדעת שעל כל צרה שלא תבוא יש כאן רופא 24 שעות ביממה. חשוב לי, שלבת שלי, שחזרה לארצות הברית לאחר שהנכד שלי התקבל לאקדמיה לכדורגל של בארסה באריזונה, יהיה ראש שקט כשהיא יודעת שדואגים לי בכל רגע".

    והראש השקט מאפיין גם את האמא של הבת: "לפני ימים אחדים חזרתי מקונצרט של התזמורת שאני מנויה אליה. החניתי את הרכב בחניון ועליתי ללובי ופתאום חשבתי לעצמי כמה הכול מרגיש לי בטוח, שמור ומוגן. כשחיים לבד – ובעיקר כשמגיעים לגיל מסוים – תמיד מתגנב ללב איזה חשש, איזה פחד. כאן שכחתי מכל הטרדות הללו. להיפך, אם יש איזשהו משהו שאני זקוקה לו, תמיד יש איש צוות שנכון לסייע לי. אני לא צריכה יותר לדאוג מכלום".

    בחברה טובה

    יש כמובן את האלמנט המורגש מכולם – חיי החברה: "אלוהים נתן לי מתנה בזה שאני אוהבת אדם. אני אוהבת אנשים וזה תמיד חזר אליי ותמיד הייתי מוקפת בחברים. בשנים האחרונות, באופן טבעי, הדברים התחילו להשתנות. החברים שלי הזדקנו, חלקם כבר לא עמנו. כשהלכתי לחפש דיור מוגן, היה חשוב לי למצוא מקום שבו אני ארגיש נוח מבחינה חברתית, שאמצא אנשים שתהיה לי איתם שפה משותפת, רקע דומה, תחומי עניין משותפים".

    וב"עד 120", אומרת מאיה, היא מצאה את כל מה שחיפשה: "אני אדם שחיי תרבות מאוד חשובים לו וכאן אני זוכה לקבל המון תכנים ופעילויות תרבותיות ואני מניחה שבזכות ההיצע התרבותי הזה יצא לי להתערות בחברה של אנשים שחולקים איתי תחומי עניין. העשייה כאן לא נגמרת. הנכד שלי תמיד שואל אותי: 'סבתא, את מקובלת בחברה?'. אז אני חושבת שאפשר בהחלט להגיד שכן – אני מאוד מקובלת בחברה. מצאתי כאן חברים נהדרים, אני פעילה בעשייה ואפילו נבחרתי לוועד, לנציגות הדיירים, שם אני מטפלת בתחומים שקרובים אל עולמי המקצועי".

    ויש גם דבר נוסף – משהו שמאיה מצאה ולא העזה לקוות אליו אפילו: "מצאתי זוגיות. אחרי שנים ארוכות ללא בן זוג. מצאתי כאן גבר, אהבה שנפלה עליי באופן מפתיע ועושה אותי מאושרת. היום אני יכולה להגיד בצורה מפורשת שכשקיבלתי את ההחלטה לבוא ל'עד 120' עשיתי את המהלך הכי נכון שיכולתי לעשות. הגעתי למקום הנכון, הגעתי לנחלתי".

    מעוניינים להכיר חברים, לצבור חוויות וליהנות מביטחון מלא בתנאי דיור מפנקים ובאווירה תרבותית ומעשירה? הצוות המסור של "עד 120" ישמח לשמוע מכם.

      [txtRefId_i][/txtRefId_i]

      לקבלת פרטים נוספים

      check מאשר קבלת ניוזלטר ו/או פרסומים במגוון תחומים בהתאם לתקנון