2018 ללא יציאה: ירידה במספר האקזיטים בישראל
כותרות המדווחות על אקזיט נוסף של חברה ישראלית ממלאות אותנו בגאווה מקומית, אך הנושא הפחות מדובר הוא דווקא הירידה בכמות האקזיטים. האם בריחת המוחות הישראליים למדינות מעבר לים עולה לנו יותר ממה שחשבנו, או שהיום אנו עובדים קשה יותר כדי לייצא טכנולוגיות?
במחצית הראשונה של שנת 2018, התבוננו לאחור בסיפוק כשראינו שחברות ההייטק בישראל נמכרו בסכום של 6.2 מיליארד דולר, כך לפי נתונים שפרסמה חברת IVC-Meitar.זהו סכום מכובד לכל הדעות, במיוחד בהשוואה לנתונים שפורסמו בחצי השני של שנת 2017, בה חברות ישראלי נמכרו ב-300 מיליון דולר פחות. אך אם נבחן את החברות שהביאו להכנסה המשמעותית ביותר נגלה, כי שתי חברות בלבד הכניסו לישראל את מרבית ההכנסות. חברת NDS, שנרכשה על ידי פרמירה במחיר כולל של מיליארד דולר וחברת אורבוטק, שנרכשה על ידי KLA-Tencore ברכישה הגבוהה ביותר לסטארט אפ ישראלי השנה – 3.4 מיליארד דולר. הסך הכולל של 56 הרכישות האחרות עמד על 1.82 מיליארד דולר – סכום ממוצע של 33 מיליון דולר לכל עסקה. ההייטק בישראל יכול לעשות יותר. הרבה יותר.
מה אפשר ללמוד מהאקזיטים האחרונים?
אקזיטים נוספים עליהם שמחנו לקרוא בהמשך השנה הם מכירת חברת הסייבר סיגניה לחברת "טמאסק" הסינגפורית באוקטובר השנה, שהייתה אחת המשקיעות בפתרונות האבטחה בסכום המוערך ברבע מיליארד דולר; פרקפקטו, העוסקת בפיתוח פתרונות לבדיקה של מכשירים ניידים, שנמכרה ב-200 מיליון דולר לפרפוקס האמריקנית; קיסטון הארט, המפתחת מכשור רפואי למניעת תסחיפי לב ונמכרה לוונוס מדאטק הסינית בסכום של כ-100 מיליון שקל והאקזיט הגדול בתעשייה הרפואית – מזור רובוטיקה שנמכרה למדטרוניק בסכום גבוה של 1.64 מיליארד דולר והעלתה משמעותית את ההכנסות למכירות אקזיטים בישראל.
אם נבחן את ההשקעות הגדולות במחצית השנייה של השנה (נותרו עוד יותר מחודשיים לשמוע על אקזיטים נוספים שיבוצעו בסוף שנת 2018) נגלה עובדה מעניינת. הרכישות הגדולות כמו במקרה של מזור רובוטיקה וסיגניה בוצעו לאחר בנייה של מערכת יחסים הדדית בין השתיים. אם באמצעות מכירת הפתרון לחברה שמשווקת את המוצרים או לחברה השותפה בהשקעה במוצר.
האם זהו הסוד שעומד מאחורי השינויים במגמת המכירות של חברות ההייטק?
בעידן בו חברות טכנולוגיות מפתחות פתרון חדשני הזוכה למתחרים כבר לאחר שנתיים-שלוש, החברות הרוכשות מעוניינות לוודא שהן משקיעות במוצר שהוכיח עצמו ושיש לו ביקוש בשוק. חברות המשקיעות בסטארט אפ או משווקות את הפתרון שלו בהצלחה, יוצרות מערכת יחסים ארוכת שנים עם החברה (כמו במקרה של מזור רובוטיקה בה הקשר נבנה במשך שנתיים תמימות).
ייתכן אפוא שלא כדאי להתמקד בנתוני מכירות חברות הסטארט אפ מבחינה כמותית, אלא להתבסס דווקא על סכומי הרכישה הגבוהים שמוכנות החברות להשקיע בשלבים בשלים יותר של הסטארטאפ, כשהחברה המשקיעה מזוהה עם הפתרון ומעוניינת להמשיך לפתחו או להימנע מתחרות עתידית. ייתכן שאם מזור רובוטיקה, פרמירה או רובוטק היו נמכרות בשנת 2017, סכום הרכישה היה נמוך יותר. הסוד במקרה הזה היה – סבלנות.
תוצר של המוח היהודי
אם נבחן יותר לעומק את האקזיטים שבוצעו על ידי מדטרוניק בישראל, נוכל לזהות מגמה של התמקדות בפתרונות המוח היהודי. כבר בשנת 2006 רכשה החברה את אודיו בתשעה מיליון דולר, את וונטור ב-325 מיליון דולר, את קומבידיאן (הכוללת את גיוון אימג'ינג, סופרדיימנשן, אורידון ופוליטאץ') ב-43 מיליון דולר ואת ויז'ן סנס ב-74 מיליון דולר.
לחברה היסטוריה ארוכה של רכישת חברות ישראליות וייתכן שזו הסיבה שבחרה הפעם להשקיע את הסכום הנדיב. אך גם אינטרס אחר עמד מאחורי רכישת מזור. הסיבות לרכישה הופיעו במפורש בראיון שפורסם בגלובס בתחילת אוקטובר, עם ג'ף מרתה, חבר ההנהלה הבכירה במדטרוניק.
כשנשאל מרתה אם בחברה שקלו לפתח את הרובוט שרכשו ענה בכנות: "השוק יודע היטב שאנחנו מפתחים היום רובוט שלנו, מתחרה ברובוט של חברת אינטואיטיב סרג'יקל, המיועד לניתוחים לפרוסקופיים שונים, אבל לא לתחום עמוד השדרה. אם היינו רוצים להתאים אותו לתחום השדרה, היה נדרש לנו זמן רב יותר. רכישת מזור קיצרה לנו מאוד את הדרך".
אך הכתב המשיך וחקר אם כבר שיתוף הפעולה עם מזור נמשך לאורך שנים, מדוע התמהמהו שנתיים עד רכישת החברה. על כך ענה מרתה, "כשראינו את מוצר הדור השלישי שלהם, מדורX, ראינו את הפוטנציאל שלו, גם של הרובוט וגם של תוכנת התכנון הקדם-ניתוחי הייחודית. כיוון שהיה עדיין סיכון מסוים לגבי איך יקבל השוק את המוצר, העדפנו להיכנס לרכישה לא באופן מיידי אלא לאחר שיתוף פעולה. ראינו שהמוצר מתקבל יפה מאוד והחלטנו להמשיך לצעד הבא".
המתכון לסטארט אפ של העשורים האחרונים
האם ניתן להגדיר מתכון לסטארט אפ שיצליח בשנים הבאות?
כשבוחנים את ההשקעות הגדולות, ניתן לראות שהרוכשות מחכות זמן רב יותר לפני שהן מוציאות את הארנק, נותנות לסטארט אפ לגדול ולהבשיל ובמקביל מתחילות לפתח קשרים עם החברה. הקשר עשוי להיות בדמות השקעה או שיווק מוצרי החברה.
אם נעז וננסה לנבא אילו חברות יבצעו את הרכישות הגדולות של הסטארטאפים בישראל נגלה, כי חברות הסטארטאפ שהגיעו לפתרון בשל שחדר לשוק, כבר מכירות את הרוכש הפוטנציאלי שלהן לאורך שנים. זוהי אותה חברה שהשקיעה בהן בשנים האחרונות או משווקת פתרונותיה ואם יש בידה את התקציב הגבוה, היא עשויה לשקול לעבור מסטטוס של לקוח לבעלים.
נסכם באופטימיות זהירה – ייתכן שעלינו להיות מודאגים פחות מכמות האקזיטים בכל שנה, ולהתמקד דווקא באיכות, בעסקאות הגדולות המגיעות למיליארדי דולרים של חברות שהבשילו והציגו פתרון שהוכיח עצמו בשוק.